דגשים בקביעת אחוזי נכות לליקויים רפואיים בפרקים ו\או בעצבי הפרקים
עודכן לאחרונה ב: יום שלישי 07 אוגוסט 2012ביטון יוסי, עו''ד
בראשית דברים נעבור על המונחים - "קשיון נוח" ו- "קשיון לא נוח", המלווים את פרק הליקויים במערכת הלוקומוטורית (פרק חמישי למבחנים).
קשיון – ככלל משמעו, העדר תנועה במפרק המדובר.
קשיון נוח – משמעו, העדר תנועה, אך כזו שהקיבוע המגלם את אותו קשיון אין בו כדי להוות גורם הפרעה ניכר בתפקוד היומיומי.
קשיון לא נוח – משמעו, העדר תנועה, אך כזו שהקיבוע כאמור, יש בה כדי הפרעה לתפקוד היומיומי.
קשיון, או פגימה בעצב גדול, במקרים מסויימים משמש בראי הרופא בוועדה כנורמה עליונה, בקביעת דרגת נכות, מרובת משתנים, כפי שנפרט העיקרים שבהם, ויסודם בתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי, הקובעת כלשונה:
11. דרגת נכות
...
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), דרגת נכות בשל מספר פגימות באותו פרק, גפה או עין, לא תעלה –
(1) לגבי פרק - על אחוזי נכות שנקבעו לקשיון לא נח של אותו פרק;
(2) לגבי גפה - על אחוזי הנכות שנקבעו לקיטוע החלק הפגום של אותה גפה;
(3) לגבי עין - על אחוזי הנכות שנקבעו לעיוורון מלא של אותה עין.
(ד) בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בקשיון או בהגבלת תנועה של פרק - לא יבוא בחשבון נזק שנגרם לשרירים הפועלים באותו פרק.
(ה) בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בשיתוק של עצב - לא יבואו בחשבון שיתוק סעיפי אותו עצב או נזק שנגרם לשרירים המעוצבים על ידו.
קשיון של פרק גדול
כך אם כן, בבואו של הרופא בוועדה הרפואית לקבוע דרגת נכות בעבור פרק גדול, דוגמת כתף (פריט 41), רופא הוועדה לא ייקח בחשבון, את הליקוי הצומח בשרירים העוטפים פרק זה (פריט 42 – שרירי הכתף), שכן, הרציונל הוא כי, באם פרק הכתף נעדר תנועה (קשיון) ולגביו נקבע קשיון, הרי שמכך אין תוחלת לקביעת נכות נוספת\מקבילה על פגיעת השרירים.
קשיון במקרים של מספר פגימות
נניח מקרה בו מבוטח שנפגע במרפק ימין (כדוגמה ליד הדומיננטית), ובתוך כך מסוגל הוא לכופף את המרפק עד 35 מעלות ומסוגל ליישרו עד 30 מעלות. דרגת הנכות עפ"י המבחנים הספציפיים למגבלות, לכאורה תהא כדלקמן:
הגבלה בכיפוף עד 35 מעלות מקנה 40% (פריט 41(7)(א)(I))
הגבלה ביישור עד 30 מעלות מקנה 10% (פריט 41(7)(ב)(III))
הנכות המשוקללת תהא – 46%.
אולם ככל שכך, פריט 41(6) הדן במצב של קשיון במרפק, יקבע בעבור הרופא הוועדה, את המקסימום שיקבע למבוטח במקרה כנ"ל, ולכן, למרות החישוב הפרטני להגבלות כאמור, יקבע הרופא דרגת נכות בשיעור 40% עפ"י פריט 41(6)(ב) – קשיון לא נוח במרפק (מותאם כדוגמה ליד הדומיננטית).
הכלל המלווה את הרופא בוועדה במקרים כדוגמת לעיל הוא ובהתאם לתקנה 11 לעיל, כי באם החישוב המשוקלל של אחוזי הנכויות בגין הפגימות באופן פרטני עולה על שיעור הנכות הקבועה לקשיון, תקבע במקרה זה, דרגת הנכות הקבועה לקשיון. (ראו לעיל תקנה 11(ד)).
חריג לכלל – חריג לתקנה 11(ג)(2) לעיל, במונחי קטיעה, הוא בקביעת נכות בשל פגימות באצבעות כף היד - פריט 45 למבחני הנכות. קרי, במצב של פגימות מרובות באצבעות כף היד, חישוב דרגת הנכות, תיעשה לאחר צירוף כלל הנכויות הפרטניות שבסעיפים 43, 44, 45 – במידה ואלו מתקיימות אצל המבוטח.
על פרשנות פרט 45 דנן, קבע ביה"ד הארצי לעבודה:
התועלת שאדם מסיק מאצבעות ידיו על כך פרקיהן היא כה רבה ומגוונת שמחוקק המשנה סבר שאין לדלג עך אף פגימה מאף סוג ויש להביאן כולן בחשבון...כאשר באצבעות הידיים מדובר, כל פגיעה בגיד, בעצב או בשריר, כל קשיון או קטיעה מובא בחשבון לשם עשיית "סיכום אחוזי הנכות". (דב"ע שם/01-1128 אליעזר רוזנפלד נ' המוסד לביטוח לאומי)
כך היא הדוגמה היישומית: לנפגע קטיעה של אחד וחצי גלילים אצבע 2 וקשיון נוח של האצבע. הנכות תקבע כדלהלן:
בגין קטיעה באצבע 2 לפי סעיף 43(2)(ג) - 10%
בגין קשיון נוח של אצבע 2 לפי סעיף 44(3) – 7%
סך הנכות המשוקללת היא: 16.3%
אילו היינו הולכים בדרך של קביעת נכות עפ"י ליקוי של קטיעה (פריט 43(2)(ב)), הייתה מתקבלת דרגת נכות של 12% בלבד.
שיתוק של עצב גדול
עצב גדול העובר לאורך פרק גדול\איבר, מתפצל לעצבים קטנים יותר, המעצבבים את השרירים ההמשכיים. לפיכך, בעת וקובע רופא הוועדה שיתוק מלא של עצב גדול, הרי שתתייתר לדידו קביעת נכות, לעצבים המתפצלים מהעצב המרכזי. (ראו לעיל תקנה 11(ה)).
|
